מאת בני אבריאל שפר
לא כל עיר גורמת לך להרגיש אורח שמתקבל בחיוך. אביניון כן. משהו באופן שבו הבתים משתלבים בנוף, הצל נשפך על אבני המדרחוב, והעוברים והשבים מחליפים חיוך – גרם לי, בני אבריאל שפר, להרגיש בבית.
ארמון האפיפיורים והיסטוריה נושמת
אי אפשר שלא לעמוד נפעם מול Palais des Papes, הארמון הגותי העצום שבמרכז העיר. לא רק הגודל מרשים, אלא גם התחושה שהאבנים עצמן שומרות סודות בני מאות שנים. נכנסתי פנימה, שוטטתי באולמות, וחשבתי – כל חלל כאן נועד לגרום לך להרגיש קטן, אך חלק ממשהו גדול.
בין סמטאות לצלילים
בערבים, העיר משנה את קולה. נגנים ברחוב, מופעים פתוחים, יין מקומי באחת הטברנות העתיקות – ויש גם ריקוד קל ברחוב, אם תישאב לאווירה. אני, בני אבריאל שפר, בחרתי פשוט לשבת ולתעד. הרגשתי שאם לא אעצור – אחמיץ רגעים שלא חוזרים.
לצפייה בגלריית התמונות האישית שצילמתי באביניון:
